21. מי יותר חשוב ביהדות, הרבנים או אלוהים?
זאת לא שאלה שהעסיקה אותי לא מעט, מאז שלמדתי על ישוע וישו.
ישוע היא הדמות הידועה מהברית החדשה. ישו הוא דמות שמופיע בתלמוד.
ישו (יהדות), ויקיפדיה:
״ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו. אף שהקטעים המכילים שם זה מעורפלים קמעה ואף מעט סותרים לפעמים, נראה כי הכוונה לפחות בחלקם היא לישו מנצרת, אבי הנצרות״.
הייתי מודעת לשנאה העזה של הרבנים ובכלל של יהודים לנצרות ולמשיח שלה. ידעתי שהם מקללים אותו שזכר שמו ימחה. לקח לי זמן לגלות, מה היה החטא שגרם להם כל כך לשנוא אותו.
תלמוד בבלי -
גיטין · נו ב ״אונקלוס בר קלוניקוס – בר אחתיה דטיטוס הוה. בעי לאיגיורי; אזל, אסקיה לטיטוס בנגידא[101] [העלה את טיטוס מהשאול על ידי כשפים], אמר ליה: מאן חשיב בההוא עלמא? גיטין · נז א במאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב ימי אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאידבוקי בהו א"ל (דברים כג, ז) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בשכבת זרע רותחת אזל אסקיה [הוספה מחסרונות הש"ס: ליש"ו] בנגידא (לפושעי ישראל) א"ל מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאדבוקי בהו א"ל טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו:״
מתוך אוניברסיטת בר-אילן - הפקולטה למדעי היהדות - לשכת רב הקמפוס, בלעם וישו הקִרבה בין שתי הדמויות בטיפולוגיה מדרשית - ד"ר דן יפה
תרגום לעברית: אחר-כך הלך אונקלוס והעלה את בלעם באוב. אמר לו: מה חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם לדבוק בהם? אמר לו: 'לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים'. אמר לו: דינו של אותו אדם (שלך) מהו? אמר לו: בשכבת זרע רותחת. הלך אונקלוס והעלה באוב את ישו הנוצרי. [4] אמר לו: מה חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. האם לדבוק בהם? אמר לו: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש. כל הנוגע בהם, כאילו נוגע בבבת עינו. אמר לו: דינו של אותו אדם (שלך) מהו? אמר לו: בצואה רותחת. שאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. בוא וראה מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם? תניא, אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדול כוחה של בושה, שהרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא, והחריב את ביתו ושרף את היכלו.
לא קשור לשאלה של הפוסט, אבל מעניין שבכלל מעניין אותם מידע שמישהו טוען שהוא קיבל מהעלאה באוב. דבר שנאסר בתורה. העלאה באוב, ויקיפדיה:
התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).
אם זה אסור, אז למה יש משקל למה שנאמר שם?
כן קשור לפוסט הוא המשפט הזה: ״כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת״
חשבתי שהפשע של ישו היה עבודה זרה. הייתי מופתעת שבסך הכל מדובר בלעג. טוב מבחינתי זה בסך הכל, מבחינתם זה עניין חמור ביותר.
הרבנים רוצים שייציתו להם, ואין מקום למי שמסרב. זה חלק בלתי נפרד מהיסטוריה היהודית. הם לא אוהבים שמטילים ספק בהם. לדעתם מי שלועג להם, כמו ישוע ימצא את עצמו בעולם הבא בצוואה רותחת. לעג זאת תכונה של עמלק. [אפשר למצוא על זה מידע בפוסט האם העם העמלקי הושמד סופית, או כמו היהודים הוא עדיין חי וקיים?]
גם את זה יש המפרשים כמשהו סימלי.
"... הגהינום איננו שריפה או כל מיני דברים כי לנשמה אין גוף...
...אדם שמלעיג על דברי חכמים הוא אדם שמואס בדרך שבה הוא יחיה את הדברים בצורה אמיתית ומשמעותית עם תכלית. הוא זורק את ה"אוכל" שבעולם ונשאר רק עם ה "פסולת" "הצואה" הדברים מחוסרי התכלית."
להם זה מובן מאליו, שמי שלא מאמין בדברי הרבנים, אז ברור שהוא לא מאמין שיש סיבה ומשמעות לחיים, יש בהם הברבה מעבר למה שחושי הגוף קולטים. ברור להם גם לחלוטין שטועה כל מי שלא מאמין בהם וחי לפי התורה שבעל פה שלהם.
העניין הוא, שלפי ההלכה, מי שלא מסכים איתם, יוצא להורג.
העניין הוא, שלפי ההלכה, מי שלא מסכים איתם, יוצא להורג.
זה לא שמור רק לדמויות ידועות כמו ישוע מנצרת, ככה מזהים עמלק [האם העם העמלקי הושמד סופית, או כמו היהודים הוא עדיין חי וקיים?]
״בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ ״
הסבר מתוך תלמוד שטיינזלץ - Steinsaltz on Eruvin 21b:
״ועוד דרש רבא בדומה לכך: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר" (קהלת יב, יב) — בני הזהר לקיים דברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן מצוות עשה ולא תעשה, ואף באלה יש מהן שעונש העובר עליהם הוא מלקות בלבד. ואילו דברי סופרים — כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה שנאמר "ופורץ גדר ישכנו נחש" (קהלת י, ח)״.
יש מקרים שיותר קל לי להבין הסברים באנגלית. אולי זה לא רק לי, אז אני מצרפת את ההסבר עם תרגום שלי מהאתר sefaria
Rava expounded another verse in similar fashion: What is the meaning of that which is written: “And more than these, my son, be careful: of making many books [sefarim] there is no end; and much study is a weariness of the flesh” (Ecclesiastes 12:12)? My son, be careful to fulfill the words of the Sages [soferim] even more than the words of the Torah. For the words of the Torah include positive and negative commandments, and even with regard to the negative commandments, the violation of many of them is punishable only by lashes. Whereas with respect to the words of the Sages, anyone who transgresses the words of the Sages is liable to receive the death penalty, as it is stated: “And whoever breaches through a hedge, a snake shall bite him” (Ecclesiastes 10:8), taking hedges to refer metaphorically to decrees.
תרגום חובבני שלי: הרב מבאר עוד פסוק בדרך דומה: מה המשמעות של מה שכתוב: ״וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים (ספרים) הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר״. (קהלת, יב, יב). בני, תקפיד למלא את מילותיהם של החכמים (סופרים) אפילו יותר ממילותיה של התורה. מכייון שהמילים של התורה כוללות מצוות חיוביות ושליליות, ואפילו לגבי המצוות השליליות, על הפרה של רבים מהם אפשר להעניש רק על ידי הצלפות. בעוד שביחס למילים של החכמים, כל מי שעובר על המילים של החכמים עשוי לקבל עונש מוות, כמו שנאמר: ״חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ״ (קהלת י׳, ח׳).
מודעת לכך התרגום לא דומה למקור, אבל לי זה עזר לי להבין יותר, משאירה כי אולי זה יועיל לחלק מהקוראים כאן.
מכל זה אני מבינה, שהספרים שנכתבו על ידי הסופרים, זאת אומרת החכמים, יותר חשובים מדברי התורה, וכל מי שעובר על דברי הסופרים ימות.
ובהמשך של אותו עמוד מתארים מה מחכה לו אחרי מותו: "... מְלַמֵּד שֶׁכל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִידּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת."
אז הם לא רק לא אוהבים שלועגים להם, הם חושבים שהספרים שלהם, יותר חשובים מהתורה.
לפי האמונה שלהם, אלוהים הכתיב את התורה למשה. זאת אומרת המילים שלהם יותר חשובים מהמילים שלו.
אז מי יותר חשוב ביהדות, הרבנים או אלוהים?
תשובה אפשר למצוא בסיפור ״תנורו של עכנאי״.
360 יהדות מבית חב״ד
אני מצטטת:
"ישנו את הסיפור המפורסם ״תנורו של עכנאי״, זה קורה בערך לפני 1800 שנה בישיבה ביבנה. כמה חודשים לפני החורבן. ר׳ יוחנן בן זכאי סוגר עם המצביא הרומאי לקבל את יבנה, ירושלים תחרב, אך לפחות שהתורה לא תיחרב. הם הוכים ליבנה ומקימים מחדש את כרם ביבנה, מקימים את המקום ;שבו בעצם צומחת התורה. כל הפיתוח, כל הפרשנות, כל המסורת קוראת שם ביבנה.
הוויכוח התחיל לאחר פטירתו של ר׳ יוחנן בן זכאי.
הגדולים היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה, הם שני התלמידים שיצאו עם ר׳ יוחנן למצביא הרומאי, לבקש את יבנה.
המקרה הוא ׳תנורו של עכנאי׳. מדובר באיזשהו תנור של חרס שעשו אותו בשיטה מיוחדת... ועלתה שאלה הלכתית שעולה כל יום בבית המדרש האם תנור כזה מקבל טומאה או לא מקבל טומאה? האם הוא נחשב כלי, או שהוא לא נחשב כלי בגלל העפר שיש בתוכו, הוא שום דבר ואז הוא לא מקבל טומאה?
רבי אליעזר אמר שזה טהור. רבי יהושע וכל השאר היו נגדו. ההלכה צריכה להיות כמו ר׳ יהושע.
בא ר׳ אליעזר ואומר, אני אמנם דעת יחיד אבל הקב״ה איתי. הוא אמר שהוא יראה להם נס שיוכיח שהצדק איתו.
הוא אמר שעץ החרוב שעומד בחוץ יזוז ממקומו. קרה נס ועץ החרוב זז ממקומו. זה לא הספיק. אמר להם גם אמת המים תוכיח , הנחל יזוז ממקומו, והנחל זז.
אחר כך אמר שקורות בית המדרש יפלו באלכסון, וזה מה שקרה.
רבי יהושע אמר שהוא לא מתרשם מזה, הקב״ה נתן לנו את הכוח, את הסמכות לפרש את התורה שלו, ואיך אנחנו מקבלים החלטות? על פי רוב. החלטות מקבלים בספירה ולא עם ניסים ולא עם בת קול ולא עם מופתים. תורה שבעל פה צריכה להילמד בכוח של חז״ל, בכוח של חכמים. ומספרת הגמרא שכך היה. רבי אליעזר התרגז ועזב את בית המדרש ונידו אותו כי הוא לא קיבל את ההחלטה של חז״ל, ועד סוף ימיו הוא היה לבד, מנודה ומרוחק. הוא הרגיש שהאמת איתו למרות שהרוב היה נגדו.
הם צדקו.
הגמרא מספרת שאחר כך אחד החכמים ראה את אליהו הנביא, ושאל אותו מה הקב״ה עשה באותו הזמן של הניסים. כשאמרו ניסים ניסים, אל ניסים בעולם העליון, בעולם התחתון זה לפי הרוב של חז״ל!
אומר אליהו הנביא שהקב״ה חייך ואמר נצחוני בניי ניצוחוני!
אתם צודקים, נתתי לכם את התורה שאתם תפרשו אותה בכוח חוכמתכם.
הכוח בידיהם."
אז מי יותר חשוב ביהדות, הרבנים או אלוהים?
מסתבר שהתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, הרבנים.
לבורא עולם אין מילה אצלם. אם כבר הם יגידו לו מה לעשות.
צדק לא חשוב, אלא מה דעתו של הרוב. פוליטיקה במיטבה
אלוהים לא חשוב, כמו החכמים.
ככה מגיעים להחלטות בתוך תוכם של הרבנים.
ל'עם הארץ' נותר רק להקשיב לתוצאות הספירה, בלי לשאול שאלות.
פוסטים קשורים.
מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה.
בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
אפשר לפנות אלי לשאלות, הערות והארות בערוץ הטלגרם https://t.me/+AYeM9oNzzFllZmJh
למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר
תודה
https://masasivuvsheni.blogspot.com/p/blog-page.html
https://masasivuvsheni.blogspot.com/p/blog-page_9.html
תגובות
הוסף רשומת תגובה