19. מתי ואיפה התחיל הרעיון לבנות שוב את בית המקדש?
הספר הראשון בו מופיע הרעיון לבנות עוד בית מקדש הוא ספר יחזקאל, ויקיפדיה:
חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)
במסגרת חיזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:
בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
הכרה של הגויים בכוחו של אלוהים לנצח.
הפסקת חטאי העם לנצח.
נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).
...
חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)
בסוף ספר יחזקאל (פרקים מ[2]-מ"ו[3]), מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.
אז אמנם משייכים את הנבואה לבית שלישי, אבל זה לא שזה מפורש. הם הסיקו את זה מכיוון שזה לא מסתדר עם הארכיאולוגיה. בית מקדש, שני או שלישי זה לא סותר את העובדה, שזאת הפעם הראשונה שעולה האפשרות על הקמה של עוד משכן באותו מקום.
יחזקאל ויקיפדיה:
יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן הבית והיה פעיל בבבל.
בית המקדש השני, נבנה על ידי הגולים, בתקופת ימי שיבת ציון.
"אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: 'שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית'. במתניתא תנא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: 'שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית" (מסכת זבחים סב ע"א).
רקע
שמונה עשרה שנים לאחר הכרזת כורש, מצא עם ישראל את עצמו במצב קשה: בית המקדש היה חרב, העמים השכנים התנכלו בדרכים שונות והביאו לעצירת בניין המקדש והמצב הכלכלי היה בכי רע. התלהבותו של העם בראשית ימי שיבת ציון, הניכרת היטב בתחילת ספר עזרא, פגה ופינתה את מקומה לדאגות: ”זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ - וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב“ (חגי, א', ו'). חגי נשלח לחדש את ההתלהבות, ולשכנע את העם וראשיו (זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול) שבניין בית המקדש אפשרי; ויתרה מזאת, כי פתרון כל בעיותיהם תלוי בבניינו.
חגי האיש
לא ידועים פרטים רבים על חגי כאדם פרטי, כיוון שהוא נזכר רק בספרו ובספר עזרא (פרק ה', פסוק א', פרק ו', פסוק י"ד). מהעובדה שהעם וראשיו נשמעו לו ומילאו אחר דבריו אפשר להסיק שהיה אדם בעל מעמד ציבורי גבוה. ניתן לשער, אם כי לא בוודאות, מתוך דבריו: "מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן; וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה - הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם" (חגי, ב', ג') שראה את הבית הראשון, ולפיכך גילו באותה עת היה גבוה למדי (למעלה מ-67 שנים).
חגי על פי מסורת חז"ל
בנוסף, מיוחס לחגי תרגום של הנביאים לארמית: "תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי" (מסכת מגילה ג ע"א).
על פי תרגום השבעים כתבו חגי וזכריה כמה מאחרוני מזמורי התהילים (קמ"ו-קמ"ח). לאחר מותם של חגי זכריה ומלאכי נפסקה הנבואה:
חגי כמעט שאינו מופיע לבדו; במרבית הציטוטים מופיעים חגי זכריה ומלאכי יחדיו, כאחרוני הנביאים ובעלי הסמכות הנבואית הבכירה.
ספר זכריה, ויקיפדיה:
רקע היסטורי
רקע היסטורי
חגי נשלח אל העם במטרה לשלהב את הרוחות ולשכנע את העם וראשיו (זרובבל בן שלתיאל פחת יהודה ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול) שבניין בית המקדש לא רק אפשרי, אלא הכרחי כתנאי מקדים לפתרון כל בעיה אחרת הנצבת בפני העם. כעבור מספר חודשים, זכריה בן עדו הצטרף אל חגי, על מנת לנסות ולסייע לו בפעולות השכנוע וההסברה. חגי וזכריה ניסו יחדיו לשכנע את העם כי בית המקדש השני לא מוכרח להיות בית מקדש מפואר כפי שהיה בית המקדש הראשון, מקדש שלמה. על פי הטענה שהציגו חגי וזכריה בפני העם, הכסף שייך לאלוהים, ועל כן, חרף היעדר המשאבים לבניית בית מקדש מפואר, מובטח כי "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן" (חגי, ב', ט'). זו הייתה טענת מפתח בדרך לשכנוע העם בכך שהקמת בית מקדש השני היא נצרכת וראויה.
מלאכי, ויקפדיה:
זמן הנבואה לא מצוין בספר מלאכי, זאת בניגוד לספרי חגי וזכריה, נביאי תקופתו. כמו כן, לא ברור אם נתנבא באחת או שספרו מורכב מקטעי נבואות שנאמרו בפרקי זמן שונים. על כן, ניתן רק לשער בקירוב את זמן נבואותיו.
על פי מסורת חז"ל
אמר רב נחמן: 'מלאכי זה מרדכי, ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה משנה למלך'. מיתיבי (ציטוט מברייתא): "ברוך בן נריה... ומרדכי... וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש?!"... אמר רבי יהושע בן קרחה: 'מלאכי זה עזרא'. וחכמים אומרים: 'מלאכי שמו'.
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'
בית המקדש ויקיפדיה:
בית המקדש השני
כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון, בהנהגת זרובבל בן שאלתיאל מבית דוד, נכדו או נינו של יהויכין מלך יהודה[42], ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, אחיינו של עזרא הסופר, ונכדו של שריה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית המקדש הראשון. וזאת בתמיכת הפרסים ובעידודם שבאה לידי ביטוי בהכרזת כורש, כ-18 שנים קודם לכן (על פי התארוך של חז"ל).
בית המקדש השני, ויקיפדיה:
בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס,[1] בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
ב כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס--כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.
לא יודעת מה לגבי הפירושים והפילפולים של הרבנים לגבי הפסוק הזה.
אני לא מתיימרת לחשוב שאני יודעת איך לפרש את זה.
אני רק יודעת שהפסוק הזה מסתדר לי עם עוד הרבה חתיכות אחרות מהפאזל.
בפוסט אחר אפשר למצוא, אלו חידושים גולי בבל הביאו איתם?
מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה. בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
אפשר לפנות אלי לשאלות, הערות והארות בערוץ הטלגרם https://t.me/+AYeM9oNzzFllZmJh
למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר
תגובות
הוסף רשומת תגובה