11. מה המקור שמות החודשים בלוח השנה העברי ?
כאשר מחפשים ביוטיוב מידע על ׳לוח שנה עברי׳, זאת התוצאה הראשונה שעולה.
למרות כמות הידע שנמצאת במרחק של לחיצת כפתור, קל להתפתות לבחור במשהו קליל עם אמונה שיספקו בסיס מספק, ובמקום זה יוצאים עם בסיס מקולקל.
כבר מהתחלה [דקה 0:35] כאשר הם אומרים: ״בתורה כתוב א׳ בתשרי הוא יום התרועה״.
זה לא נכון. אין פסוק כזה בתורה. יותר מזה, תשרי לא מופיע בכלל בתורה.
כן כתוב בויקרא פרק כג׳:
כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ.
ובמדבר פרק כט׳:
א וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם.
בסרטון הזה הם מתיימרים ללמד אותנו בקצרה את מהות הלוח היהודי, ובעזרת אנימציה קלילה, משחקים עם התודעה שלנו. התוצאה שאחרי צפיה, אין לצופה מושג שתשרי לא היה קיים במקרא, ושמדובר בראש חודש של החודש השביעי, לכן לא מדובר על ראש השנה.
במקרא השנה מתחילה בכלל באביב.
ניסן, ויקיפדיה:
״ניסן הוא חודש בלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל״.
חז״ל הם אלו ששינו את היוצרות, והוסיפו שמות לחודשים, והחליפו את מועד תחילת השנה, מהאביב לחודש השביעי הסתוי, וקראו לו תשרי.
תשרי, ויקיפדיה:
״ככל החודשים גם תשרי קיבל את שמו בגלות בבל, ומקור שמו במילה האכדית 'תשריתו': (tašrītu): "התחלה". בביתא ישראל החודש נקרא תשרתו״.
מתוך 12 שמות החודשים של הלוח השנה העברי המקובל היום, רק 6 מהם מופיעים במקרא. מתוך 24 ספרים המרכיבים את התנ״ך, הם מופיעים רק ב 3 מהם.
במגילת אסתר מ טבת, ניסן, ושמונה פעמים אדר.
חודש שבט בספר זכריה. ויקפדיה:
זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא[1], הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני.
בספר עזרא ונחמיה, הנחשבים לאחד
חודש אדר בספר עזרא הסופר ויקפידה:
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני. הוא חי במאה החמשית לפני הספירה.
מדובר בספרים מאוחרים. ספר זכריה, שהיה נביא, ספר נחמיה ועזרא שהיו מנהיגים. שלושתם חיו בתקופת שיבת ציון. בית שני. את הסיפור אסתר על המלכה לא ממש צריך להציג.
בשאר הספרים, אין שמות חודשים, הם ממוספרים. כמו כן, ימות החודש לא נספרו על ידי אותיות, אלא מספרים.
על הלוח העברי שהיה בשימוש עד לגלות בבל ידוע לנו היום מעט מאד. מהמקרא אנו יודעים שהשנה העברית היתה שנת ירח בת שנים עשר ירחים (חודשים), אשר נספרו החל מחודש האביב (ניסן של ימינו) ועד חודש אדר. בשנה מעוברת נוסף חודש נוסף אחרי אדר (החודש האחרון).
מהמקרא בנוסח המסורה, מספק מעט מאוד מידע. אנחנו יודעים ממנו השנה התחילה באביב. תיעוד השנים לגמרי חסר.
2000 זה היה הידע שעמד לרשותנו, ואז התגלו מגילות עתיקות במערות קומראן, וגילו לנו זווית חדשה, ושונה לגמרי.
במגילות האלו התגלו גם הספרים החיצוניים. שרבי עקיבא איים ש״כל מי שקורא את הספרים האלו, אין לו מקום בעולם הבא״. רבי עקיבא, דמות חשובה ומשפיעה בתקופה של שינוי אדיר בעולם היהודי. בכל פעם שאני נתקלת בשמו מוכח לי עד כמה. יש לי עליו המון שאלות שכדאי שאתיחס במקום אחר.
בזכות מגילות העולם גילה זכרון חדש ומוסתר. לראשונה היה אפשר לקרוא בספרים החיצונים, ולנסות להבין מה בהם הטריד את החכמים.
יש כמה תאוריות על מי כתב את אותן מגילות. התאוריה על כהני צדוק, נשמעת לי הכי הגיונית.
את רוב הידע שאשתף, למדתי משתי הרצאות של פרופסור רחל אליאור.
בשביל להסביר על משמעות המגילות ואיך ולמה הן משמעתיות למציאות שלנו, כדאי להתחיל עם התקופה של אחרי חורבן בית שני בשנת 70 לספירה.
העם היהודי נותר ללא בית מקדש, וכל המנהגים שהיו קשורים אליו נשארו מחוסרי בית. היהודים נשארו בלי יכולת לקיים מסורת בת אלף שנים.
היה צורך להמציא את עצמם מחדש, אחרת יווצר מין וקום. היה קיים סיכון, עם סיכוי גדול, שבלי מקום מרכזי ומקודש, הם יתפזרו, יתבוללו, ואט אט יעלמו מדפי ההיסטוריה.
גם ככה הם לא היו במצב חברתי טוב.
כבר כמאתיים שנה הם היו שקועים במהפכות חברתיות קשות. כבר אז התחילו להופיע שינויים במסורת.
זה התחיל כשהיוונים השתלטו על האזור. עד אז, מהיום הראשון של בית המקדש, הכוהנים מבית צדוק משבט לוי היו מנהלים את בית המקדש, ומבני שבט יהודה ניהלו את המלוכה.
הכוהן האחרון מבני צדוק, סירב לקבל את הלוח שנה היווני, לכן הוא הודח, והחשמונאים השתלטו על העניינים 120 שנה.
המגילות הגנוזות, חושפות עד כמה הלוח היה חשוב להם. היה להם חשוב לשמר את ההיסטוריה, ולוח זמנים נכון, הוא חלק בלתי נפרד למען הדיוק. הלוח אותו הם תיעדו לאורך מאות שנים היה מאוד חשוב בשבילם.
לא רק להם. יש הרבה דוגמאות של מהפכות, ששינו לוח שנה היה הדבר הראשון שנעשה.
במהפכה הצרפתית, המהפכה הבולשווקית ומסתבר שגם במהפכה שהחכמים שנוצרה בדת היהודית.
עניין לוח השנה יש לו חשיבות עצומה. מבחינה פוליטית, כי הלוח קובע מועדים ושבתונים. הזמן מנהל, ומארגן ומאגד את חברה. כשחושבים על זה, בעצם זה חשוב יותר מגזע, או שפה אחידים.
המגילות הכילו בין היתר, את כל סיפורי המקרא, חוץ ממגילת אסתר.
פרופסור אליאור טוענת שזה בגלל שתי סיבות.
הסיבה השניה שהיא מעלה היא שאלוהים אף פעם לא מוזכר שם. הסיבה הראשונה שהיא העלתה הייתה, הופיעו שם יותר מדי שמות חודשי השנה הבבליים.
אז מה היה לפני כן? מה ההבדל הכי הבולט והמרכזי בין המקראות?
לוח השנה והשימוש בו.
תיארוך מדויק של הסיפורים. באיזה יום וחודש קרו, או נכתבו.
כותבי המגילות מציינים כמה פעמים שיש 364 ימים בשנה.
בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שיש אפשרות כזאת בכלל. לעומת זאת, במקרא שנערכה על ידי החכמים, אף פעם לא מציינים כמה ימים, או כמה חודשים יש בשנה.
לוח השנה הקדום הוא מאוד מתמטי. נראה גם שהוא מאוד נוח.
364 ימים. 52 שבועות בדיוק. 4 עונות, 91 ימים כל אחת.
כל החודשים הראשונים של כל עונה לעולם יחולו ביום רביעי, הודש השני בשישי, והשלישי ביום ראשון. היום הראשון של השנה הוא יום שיוויון האביב, היום הראשון של העונה השניה, הוא ביום הארוך של השנה, השלישית, ביום שיוויון של הסתיו, והחורף ביום הכי קצר.
שנה שימשית יא 365.25.כדי ללהחזיר את הימים היו מוסיפים שבוע כל שנת שביעית, ושבועיים אחת ליובל, שזה 49 שנה. (חשבתי שיובל זה חמישים, אבל מתמטי עכשיו אני מבינה למה זה בעצם 49).
במגילות מסופר שלוח שנה זה הובא לעולם על ידי חנוך, אך בנוסח שאנחנו מכירים, חנוך מופיע רק בבראשית, פרק ה, פס' יח' כג'.
חנוך הוא דור שביעי לאדם.
יח וַיְחִי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-חֲנוֹךְ. יט וַיְחִי-יֶרֶד, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-חֲנוֹךְ, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כ וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס} כא וַיְחִי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מְתוּשָׁלַח. כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כג וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כד וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.
מעט מאוד, אבל עדיין מספק פרטים מעוררי סקרנות. בפרק מתוארים 10 דורות, אך עליו מתמקדים יותר. הוא נלקח לאלוהים, בילה שם לפי מה שהבנתי 6 יובלים, חזר המשיך בחייו, ושלא כמו האחרים הוא לא מת, אלא לקח אותו אלוהים. חוץ ממנו כולם הגיעו לגילאים מופלגים, אין אחד מתחת ל 500, הרוב מעל 800.האם זה מקרי שגילו היה "רק" 365, ושהוא דור מס׳ 7? מספרים כל כך מקושרים עם לוח שנה שימשי.
במגילות, לעומת זאת, חנוך הוא דמות מרכזית
מעבר לזה שבמקרא הסיפור שלו הרבה יותר מפורט, יש גם כמה ספרי חנוך,
חנוך הוא זה שהביא את לוחות הזמן, שהיו מקודשות. הן נשמרו ותועדו על ידי הכוהנים במשך מאות שנים
לפי הכתוב, חנוך עלה לשמיים ולמד מהמלאכים שנקראו ידעים, וחזר ללמד את בנו. עוזר להבין להבין מהיכן נגזרה המילה חינוך, ולמה.
הוא למד קרוא, כתוב וחישוב, והדבר הראשון שהוא כתב היה לוח.
הלוח מקודש המקראי הגיע מהמלאכים מהשמיים. הוא היה הלוח לזמן מקודש.
הלוח שאנחנו מכירים, נכתב על ידי רבנים. לוח שנבנה תוך כדי ולא מעט יכוחים.
ראש השנה הוא חג כל כך בלתי נפרד מהמסורת היהודית כיום. בסרטון שקישרתי הוא מופיע ראשון. אך בעצם ממתי ומדוע הוא נחגג, והאם באמת כולם מסכימים עם התוצאה שנקבעה.
אני מביאה לכאן את הדוגמא הזאת בגלל שהיא חושפת עד כמה החכמים היו עסוקים בפלפול, ולא בקדושה.
ויקיטקסט - משנה מסכת ראש השנה פרק ב' , ט'
אין לר' עקיבא ספק שמבחינה אסטרונומית מדובר בטעות, והמועדות יחולו "שלא בזמנן", ובכל זאת הוא תומך ברבן גמליאל.
הדרשה הזאת מעניקה למימסד כח רב ושליטה על העם כולו. וראו תוספתא ב, א, שמסייגת מעט את השליטה הזאת.
והנה שוב פעם רבי עקיבא מככב, מבחינתו הרבנות צודקת גם אם היא טועה, ולשם כך לא הייתה לו בעיה לצטט את המקרא עם שיבוש קל.
התחלתי עם חודשי השנה, ועל הדרך רשימת השאלות שלי לגבי רבי עקיבא התארכה.
מה ולמה יש לו כל כך הרבה נגד חנוך?
מה הסיפור של חנוך יכול ללמד אותנו על רבי עקיבא?
החכמים בתקופה שאחרי חורבן בית שני, עשו מהפכה, ורצו לשנות את לוח הזמנים, ואפשר אולי להבין את הסיבות והתירוצים.
עדיין, מדוע היה להם כל כך חשוב להשכיח את הלוח הקודם, ובכלל נתח כל כך גדול מההיסטוריה היהודית? החכמים החליטו אלו ספרים ישאר, אלו יוצאו, ואלו יעברו שינוי, והיה להם מאוד חשוב לציבור ישאר זכרון סלקטיבי מהעבר.
אני חושבת שלהבין יותר לעומק את מתי, למה ולמה יהיה חלק חשוב בפזל.
ההסתרה הצליחה להם עד שיד המקרה, או כוח עליון, תלוי במה אתם מאמינים, שלח רואה צאן לחפש עז, וכך נקרא מזלו למצוא שלוש מגילות. בזכות תגלית זאת החיפושים נמשכו ונמצאו מאות גלילים.
בזכות המגילות, באופן נדיר, נשמע קולם של המפסידים.
בפוסט אחר אפשר למצוא, אלו חידושים גולי בבל הביאו איתם?
מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה.
בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
אפשר לפנות אלי לשאלות, הערות והארות בערוץ הטלגרם
למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר
תודה
תגובות
הוסף רשומת תגובה