״מכיון שאת רוב המידע שאני אוספת, הוא בעיקר באנגלית, הרבה פעמים הנסיון לתרגם לעברית בשביל עצמי, הוביל אותי להבנות חדשות על המילים״. מתוך הפוסט מה למדתי מתרגומים?
אז איך מתרגמים ׳בעל הבית׳?
׳בעל הבית׳ - landlord
land - אדמה ו - lord
מכיוון שהרבה שנים אני לא חיה בישראל, מצאתי את עצמי לא מעט פעמים צריכה להגיד ׳בעלי הבית׳ באנגלית. בהתחלה הייתי אומרת the house owner, מהר מאוד הבנתי שזה לא נשמע טוב. הדרך המקובלת להגיד היא landlord, אבל היה לי קשה עם הרעיון.
land זה אדמה, קרקע, ארץ. הסתדר לי. אבל בשבילי lord זה היה תואר אצולה בריטי, או סתם אדון. כמו סר, sir.
לא ידעתי ש lord זה גם בעל. אם כבר מסתדר לי יותר אדון.
גוגל מתרגם את lord, לאדון, לורד, אציל, גביר, בעל, ריבון, ואיל.
עצירה לגבי איל. מאמינה שזה לא הפתיע רק אותי
גוגל מתרגמים אותו ram, magnate, head, chief, lord, noble
magnate - איל, איל מהון, רב השפעה, בעל יחוס.
ל lord יש עוד תרגום, שלמרות שהוא ידוע, עדיין הוא מאוד תמוה.
lord www.morfix.co.il : אָדוֹן; לוֹרְד, תואר אצולה; אֱלֹהִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
העניין עוד יותר תמוה, כשבודקים את השימוש ב lord בתורה.
הפעם ראשונה ש lord מופיע הוא בבראשית פרק ב פסוק ד׳
Genesis 2:4
King James Bible: These are the generations of the heavens and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made the earth and the heavens,
New International Version: This is the account of the heavens and the earth when they were created, when the LORD God made the earth and the heavens.
רוב התרגומים לאנגלית המקובלים, כולם מתורגמים דומה. בלינק שקישרתי אפשר למצוא רק שלושה נוסחים שונים.
American Standard Version: ... in the day that Jehovah God made earth and heaven.
Aramaic Bible in Plain English: ... in the day that LORD JEHOVAH God made the Heavens and Earth,
Literal Standard Version: in the day of YHWH God’s making the earth and the heavens;
בראשית פרק ב׳, פסוק ד׳: :אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם״׃
בעברית זה כתוב אחרת, אבל בעצם כאשר קוראים בקול, זה נאמר עם אותה משמעות
גם בבית ספר חילוני עם אוירה אתאיסטית, החדירו בנו לא לכתוב את שמו של אלוהים.
לימדו אותנו לכתוב במחברות ה׳, ולהקריא ׳אדוני׳. זאת אומרת שבמחברת היינו מעתיקים ״... עֲשׂ֛וֹת ה׳ אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם״,
והיינו צריכים לקרוא את זה, ״...עשות אדוני אלהים ארץ ושמים.
אדוני
במאות מקומות בתנ"ך נקרא האלוהים 'אֲדֹנָי' במשמעות 'אדון', אך המילה 'אדוני' עצמה מתפרשת לפעמים גם כלפי אדון אנושי.[2] גם שם זה נקרא 'כינוי' לשם 'יהוה',[3] ועל פי המסורת היהודית אין להגותו אלא בקריאת פסוק או תפילה, במקרים אחרים נהוג לשנות ל'השם', 'שם אדנות', או 'אדושם'. בתורה מופיע שם זה רק כשאדם משוחח בדיאלוג עם ה'.
אֲדֹנָי יְהוִה
לעתים ניתן למצוא בתנ"ך את הצירוף "אֲדֹנָי יֳהוִה", כאשר האות י' שבשם הוי"ה מופיעה בחטף סגול בניגוד לניקוד המקובל. דוגמא: ”רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים“ (ספר ישעיה, פרק ס"א, פסוק א').
את צורת הכתיבה הזו נוהגים להגות "אדוני אלוהים".
בויקפדיה אנגלית אפשר למצוא תוספת מעניינת. Adon:
Adon literally means "lord." Adon has an uncertain etymology, although it is generally believed to be derived from the Ugaritic ad, “father.” d
תרגום חובבני שלי: מילולית זה אומר ׳אדון׳ ("lord"). לאדון אין אטימולוגיה ברורה, למרות שבאופן כללי מאמינים שזה נגזר מהאוגרתית אד, ״אבא״
Ugaritic tradition
The pluralization of adon "my lord" is adonai "my lords."[2] Otto Eissfeldt theorizes that adonai is a post positive element attested to in Ugaritic writing. He points to the myth of the struggle between Baal and Yam as evidence.[1]: 531 Some theorize that adonai was originally an epithet of the god Yahweh depicted as the chief antagonist of "the Baʿals" in the Tanakh. Only later did the epithet come to be used as a euphemism to avoid invoking the deity's proper name, Yahweh.
תרגום חובבני שלי: צורת הרבים של אדון של אדון ["my lord"], היא אדוני ["my lords."] אוטו אייספלדט... הוא מצביע למיתוס של המאבק בין בעל לים כהוכחה. חלק מעלים תאוריה שאדוני היה במקור היה כינוי לאל יהוה מתואר כהיריב הראשי של ״הבעלים״ ["the Baʿals"] בתנ״ך. רק אחר כך השתמשו בכינוי כלשון נקיה כדי להמנע מלקרוא לאל בשם הנכון, יהוה.
In Canaanite/Ugaritic tradition, ʾadn ilm, literally "lord of gods" is an epithet of El. However, ʾadn "lord" could also be an epithet of other gods. When Yam is described as being at the zenith of his might, he is proclaimed ʾadn or "lord" of the gods.[1]: 532 In some Ugaritic texts the term ʾadn ʾilm rbm meaning "the Lord of the Great Gods" is used to refer to the lord and father over deceased kings.[1]: 532 [3] Some think that this is a reference to Baal. Other suggest this is a reference to a human necromancer, who was traveling to the land of the dead. Karel van der Toorn disagrees; he believes that it is a reference to Milku, Yaqar or Yarikh, or possibly El.[1]: 532 Ugarit family households were modeled after the structure of the divine world, each headed by an ʾadn meaning in this context "master" or "patron". Generally, this was the patriarch of the family and there may be some relation between ʾadn and the Ugarit word for "father", ʾad.[4]
תרגום חובבני שלי: במסורת הכנענית/אוגריתית, ׳אדן אילם [ʾadn ilm], מילולית ״אדון של אלים״, זה כינוי של אל [El - שם של אל כנעני]. עם זאת ׳אדן ״אדון״ יכול גם להיות כינוי לאלים אחרים. כאשר ים מתואר בשיא גדולתו, הוא מורכז כ ׳אדן או ״אדון״ של האלוהים. בכמה טקסטים אוגריתיים, המשמעות של המושג ׳אדן ׳לים רבם [ʾadn ʾilm rbm], ״האדון של האלים הגדולים״ , משתמשים בה להתייחס לאדון ואבא יותר מאשר למלכים מתים. חלק חושבים שזאת התיחסות לבעל [Baal]. אחרים מציעים שזה התייחסות לבעלי אוב אנושיים, אשר היו במסע לארץ של המתים. קרל ואן דר טורן לא מסכים; הוא מאמין שזאת התייחסות ל מילקו [Milku], יקר [Yaqar], או ירח [Yarikh ירח (אל): יֶרַח (בכנענית, גם יַרַח או יֹרַח; באוגריתית: יָרִיחְ) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית], או יכול להיות אל [El]. משפחות
Ugaritic[1][2] (/ˌjuːɡəˈrɪtɪk, ˌuː-/[3]) is an extinct Northwest Semitic language, classified by some as a dialect of the Amorite language and so the only known Amorite dialect preserved in writing. It is known through the Ugaritic texts discovered by French archaeologists in 1929 at Ugarit,[4][5][6][7][8][9][10] including several major literary texts, notably the Baal cycle. It has been used by scholars of the Hebrew Bible to clarify Biblical Hebrew texts and has revealed ways in which the cultures of ancient Israel and Judah found parallels in the neighboring cultures.[10][11]
על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית), והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות[1]. בגלל אופייה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.
פעם ראשונה שמופיע אדון במקרא בבראשית טו ב
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר."
נחזור לבעל הבית. בתנ״ך המושג הזה מופיע 3 פעמים
פעם אחת בספר שמות כב׳ ז: אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל-הָאֱלֹהִים אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ.
Exodus 22:8 King James Bible : If the thief be not found, then the master of the house shall be brought unto the judges, to see whether he have put his hand unto his neighbour's goods.
New International Version: But if the thief is not found, the owner of the house must appear...
פעמיים בספר שופטים פרק יט׳, פסוקים כב׳ ו-כג׳ :
כב הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי-בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת-הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל-הַדָּלֶת וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-בָּא אֶל-בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ. כג וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-אַחַי אַל-תָּרֵעוּ נָא אַחֲרֵי אֲשֶׁר-בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אֶל-בֵּיתִי אַל-תַּעֲשׂוּ אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת.
King James Bible: ... and beat at the door, and spake to the master of the house, the old man...And the man, the master of the house, went out unto them...״
New International Version: ...they shouted to the old man who owned the house, ...The owner of the house went outside and said to them,
במקרה במקרים כאלה בעל מתורגם ל master או owner
בגוגל מתרגמים master לאב, אדון, מורה, אומן, בעל, גביר.
שוב אדון ובעל והפעם גם גם אב, שבעצם כנרא קשור לאדון.
במקרה הבא בעל מתורגם לman's wife, או man's wife.
בראשית כ׳:
ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל.
Genesis 20:3
King James Bible: ... for the woman which thou hast taken; for she is a man's wife.
New International Version: ... because of the woman you have taken; she is a married woman.”
Douay-Rheims Bible: ... for she hath a husband.
בגוגל בעל מתורגם ל - husband, owner, וגם Baal
במילוג מגדירים בעל:
1.בן הזוג של האישה במסגרת נישואין
2.שיש ברשותו. "בעל הון." "בעל משפחה."
3.אל גשם כנעני קדום
4.(בעלים) מי שיש ברשותו נכס
בעל (אל), ויקיפדיה:
במיתולוגיה הכנענית, בעל - או בעל הדד - הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה. בעל מתואר כלוחם רב עוצמה וכוח הלוחם בכוחות הרעים שמנסים לכלות את העולם ולהשמידו. הוא בנו של אל, אחיהם של ים וענת ובעלה של עשתורת. משמעות שמו אדון, והוא מתואר כאדון העולם.
הדד ויקיפדיה:
הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט. מקורות ומוקד פולחנו של הדד היה בעיר חַלַבּ (בסוריה של ימינו) לפחות מהאלף השלישי לפנה"ס, ומשם התפשט במהלך האלף השני לפנה"ס לתרבויות המסופוטמיות – הבבלית והאשורית (בשם אדד), לתרבות הכנענית (בשם בעל) ולתרבויות החורית והחִתִית (בשמות אל הסער האנטולי, תֶשוּבּ ותַרְחֻנְת). במישור המקומי התקיים פולחן הדד בשמו עם תוספת שמות אחרים, כגון בעל-הדד והדד-רמן.
רמזים בתעודות מהאלף השני לפנה"ס מצביעים על מקורות הבסיס המיתולוגי של הדד, ונראה שאלה דומים בקו הסיפורי שלהם ובמשמעותם לסיפורי המיתולוגיה של בעל הכנעני, המוכרים מתעודות העיר אוגרית. בחלק מהמקורות נטען, שמיתוסים אלה התפתחו ראשית לגבי הדד ורק בשלב מאוחר יותר עברו והתקבעו במיתולוגיה הכנענית[1][2].
בעל הוא בנו של אל, אל כנעני.
במיתולוגיה הכנענית, אֵל הוא שמו של ראש האלים בפנתאון ואחד מהאלים החשובים של העיר אוגרית. נקרא גם אִל, אלו, תור (שור) - סמל הכוח והפיריון, ו"קדוש"[1] במובן של נשגב ונעלה.
יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל.
הדמויות המרכזיות בשירה זו הן: אל – ראש פנתאון האלים הכנענים המתואר בצלמיותיו כדמות מלך היושב על כיסא; בעל – אל הגשם, הסערה והפוריות; אחותו הנאמנה ענת – אלת המלחמה והציד, שמסייעת לו; האל ים – אל הימים והנהרות; מוֹת – אל השאול והמוות.
יש עוד פרט מעניין בערך בעל (אל), ויקיפדיה: מקבילים מרדוך (מסופוטמיה)
עוד חיבור בעצם, לבעל ואדון. מרדוך ויקיפדיה: מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ (ירמיהו, נ', ב'), מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (=אדון באכדית, המקבילה האכדית של "בעל" (=אדון), כשם האל הכנעני) אשר על פי האנציקלופדיה לדתות בוטא שמו מַרֻדֻך,[1] הוא אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. פסלו של מרדוך שכן במקדש אסגילה בעיר בבל.
יש כמה איזכורים למרדך במקרא, הראשון ב פסוקים האחרונים של מלכים ב פרק כה: וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ; נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ, אֶת-רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה--מִבֵּית כֶּלֶא. כח וַיְדַבֵּר אִתּוֹ, טֹבוֹת; וַיִּתֵּן, אֶת-כִּסְאוֹ, מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, בְּבָבֶל. כט וְשִׁנָּא, אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ; וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו, כָּל-יְמֵי חַיָּיו. ל וַאֲרֻחָתוֹ, אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה-לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ--דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ: כֹּל, יְמֵי חַיָּו.
בספר ישעיהו, פרק לט, פסוק א, מתואר מרדך אחר. "בָּעֵת הַהִוא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה
נראה שבשני המקרים האלו היו מלכי בבל התייחסו מאוד יפה למלכי יהודה.
אז מה אפשר ללמוד מהתרגום של ׳בעל הבית׳?
לא יודעת. אני יודעת שאמנם מדובר על מסע מופרע עם בסך הכל מילה, אבל לי זה היה מעניין.
אמנם לא עם תשובות, אבל עם הרבה שאלות מעניינות להמשיך איתן.
פוסטים קשורים:
איך מתרגמים אלוהים לאנגלית?
מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה.
בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר
תגובות
הוסף רשומת תגובה