יומן 26 אוקטובר
עצירה לקחת נשימה עצירה הכרחית. היא התחילה את הבלוג מאוחר בלילה של ה 7 לאוקטובר. היא ידעה שהיא תודה לעצמה . היא ידעה שהיא תתבאס אם לא. אז היא כתבה כמה משפטים שעלו לה, ופירסמה. רק אחרי זה היא קלטה שבלילה בין 6 ל 7 באוקטובר משהו גרם לה לבדוק כמה זמן היא לא פירסמה פוסט. המשהו הזה שיודע להזיז עניינים. בגלל הפרשי השעות זה יצא כנראה כשהתחיל הבלגן. זה לא שהיא לא כתבה, היא כתבה המון. וזה הוביל אותה להמון תובנות. אבל כבר לא הרגישה צורך לפרסם אותן. היא הופתעה קלות שהפוסט האחרון פורסם בחודש האחרון של שנה שעברה. היא לא שמה לב לזמן שחלף. אבל כן, זה בעצם הרגיש ארוך. להתחיל את הכל מהתחלה. סיבוב שלישי לקח לה זמן לקבל את זה, כי הרגיש לה מוקדם מדי. אז היא המשיכה לכתוב, וזה לקח אותה עוד יותר אחורה, לעבור על דברים שהיא כתבה לפני יותר מעשור זה הוביל אותה לרעיון חדש. לא רק שאלות וקישורים אלא איך היא מגיעה אליהם, איך היא לומדת ומחפשת מידע, איך הגיעה בכלל לשאלות היא רצתה לשלב אותם יחד. ׳יומן מסעות שלובים׳ זה השם שעלה לה לפרויקט החדש. ירד לה לגמרי הדחף לפרסם מידע, והיא לקחה את הזמן לסדר את מחשבותיה. הרב