יומן 14 אוקטובר
אז הם הפחידו ולא קרה דבר
זה לא משנה. הפחד כבר מושרש חזק.
אם יהודים לא היו פוחדים, בלי אנטישניות העם היהודי לא היה שורד. זאת טענה שנשמעה ונכתבה פעמים רבות על ידי יהודים ולא יהודים.
היה להם טוב בגלות. במקרים רבים לא היה מדובר בגלות אלא בהגירה מרצון.
זה בסך הכל מאוד הגיוני. סיכוי גדול שבלי אנטישמיות הם לא היו מסתגרים ככה ומקבלים על עצמם את מרות הרבנים והפרנסים. סיכוי גדול שבמקרים רבים, דאגו לייצר מציאות שתיצור שנאה אמיתית ולפעמים לביים לשם כך ארועים קצוניים.
אפילו עכשיו, בימים מטורפים כאלו, אנשים בישראל חושבים שהרבה יותר מסוכן בחוץ. שהיום מסוכן יותר.
סיפרו להם שיש אנטישמים בכל מקום, ואין להם גם ככה מה לחפש במקום אחר
מנסיון אישי זה ממש לא נכון. כמובן שזה תלוי איפה, אבל זה ממש לא כמו שחשבתי. אם כבר יצא לי להתקל בחיבה עצומה.
אני לא שופטת אף אחד .ממש לא. גדלנו מעוות. בדרכים שונות אבל מעוות.
זה הבסיס למצב המחורבן הזה.
אחת הבעיות היא שיהודים לא אוהבים ביקורות מבחוץ או בפנים. אנטישמיות או שנאה עצמית, מבחינתם אלו המניעים שעומדים מאחורי טענות כאלו.
זה תוקע אותם מלחשוף את השקרים שהם גדלו עליהם.
חבל.
אפשר היה לחסוך הרבה בלגן אם אנשים היו עוצרים לחשוב ולבדוק לעומק את הפרטים הקטנים מאחורי הססמאות שהם פולטים
קראתי לא מזמן מישהו שהעלה נקודה חשובה
אנשים פחות קוראים את התנ״ך ויותר על התנ״ך
הם לא יקראו ספרים של ניטשה אלא ספרים עליו או על הספרים שלו
שמתי לב על עצמי, ושנים אני משתדלת לתקן את זה
תגובות
הוסף רשומת תגובה