7. מה אפשר ללמוד מויקיפדיה?

בבלוג אני מקשרת המון בויקיפדיה. חלק נכבד מהקישורים שלי. 

רבים יאמרו שזה לא מקור אמין ביותר, ואני מסכימה איתם. עדיין, לדעתי, יש חשיבות למידע שמופיע שם.

אני משתמשת במידע הזה, לא בגלל שאני חושבת שמדובר על האמת, אלא זה מלמד אותי מה הממסד רוצה שנחשוב שזאת האמת, ואיך חושב הציבור שמסתמך על המידע הזה.

ואני חושבת שיהיה עוד מישהו שבעקרון היה מסכים איתי:

newspapers are only a poor shadow of reality; their information is important to a freedom fighter not because it reveals the truth, but because it disclose the biases and perceptions of both those who produce the paper and those who read it.

תרגום חובבני שלי: ״עיתונים הם רק צל עלוב של המציאות; המידע שלהם הוא חשוב ללוחם חופש לא בגלל זה מגלה את האמת, אלא בגלל שהוא חושף את דעות קדומות ותפיסות של גם אלו שמייצרים את העיתון, ואת אלו שקוראים אותו״

המון אנשים מסתמכים על המידע שמופיע בויקיפדיה, והמידע שם מייצג את מה שממסד רוצה שאנשים ידעו.

אתן כמה דוגמאות, להראות עד כמה זה שקוף.

מגפת הקורונה, ויקיפדיה: 

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף הקורונה. במגפה נדבקו מאות מיליוני בני אדם, מתוכם כ-500 מיליון מאומתים, ומתו כ- 6.2 מיליון. אף על פי שמקורו המדויק של הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עדיין אינו ידוע, על פי הערכות הוא עבר מבעלי חיים נגועים לאדם.

למרות כל הראיות שהנגיף יצא ממעבדה, עדיין הם יציינו את זה אפילו כאפשרות.
מאמינה שלרבים ברור מה יהיה דעת אנשי הממסד לגבי לשאול שאלות ולפקפק בגרסה שלהם

מגפת הקורונה - התמודדות עם מידע כוזבויקיפדיה

הופץ גם מידע שגוי רב על החיסונים נגד נגיף הקורונה. ברשתות החברתיות נפוצו טענות שגויות שהחיסונים משנים את ה-DNA האנושי,[222] שהוא פוגע בפוריות,[223] שהוא גורם לאנשים להפוך לממגנטים[224] ועוד טענות כוזבות.

גם לגבי זה מדובר במידע שיש עדויות ממקורות פנימיים, שזה רחוק מלהיות מדויק.
המנהל הרפואי הראשי של מודרנה מודה: "mRNA משנה את הדנ"א"

"כאשר משנים שורת קוד או מציגים שורת קוד (הכוונה לדנ"א), הקוד או הדנ"א משתנים לאחר מכן. כלומר הפרט או הנושא, שינו כעת את הגנום שלהם למה שהמדענים קידדו. הפרט או הנושא אינם עוד בריאתו של אלוהים אלא בריאת האדם, כלומר הפרט או הנושא יכולים להיות מושא לפטנט".

לגבי חיסונים, כולם יודעים מהי עמדת האנשים בעמדות הכח. 

הבטיחות, היעילות, תופעות הלוואי והטכנולוגיה החדשנית. כל מה שצריך לדעת על החיסון הראשון שאושר נגד הנגיף הקטלני

החיסון של פייזר ניתן למאות מיליוני בני אדם בחודשים האחרונים ולא נמצאו שום תופעות לוואי חמורות. האישור לחיסון ניתן חודשיים אחרי שמחצית ממשתתפי הניסוי הקליני קיבלו את מנת החיסון השנייה שלהם – די והותר זמן כדי לזהות תופעות לוואי חריגות.

בדיקה במשך חודשיים של טכנולוגיה, זה מספיקה ביותר מבחינת מכון דוידסון.
מכון דוידסון הוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

מכון ויצמן, הוא ממסד אקדמאי עם תיק השקעות ששווה מיליונים.
כך הפך מכון ויצמן למוסד האקדמי העשיר ביותר בישראל:

8.5 מיליארד שקל ב-6 שנים מתמלוגי פיתוח תרופות, 9.5 מיליארד שקל בתיק השקעות בחו"ל ■ האימפריה הכלכלית של מכון ויצמן - וסכומי העתק שצברו חוקריו

הם גם לא מסתירים את העובדה שהם משתפים פעולה עם חברת פייזר.
חברת התרופות "פייזר" חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע:
אמיר נייברג, מנכ"ל "ידע" מוסיף: "אנחנו שמחים להכריז על שיתוף הפעולה עם חברת 'פייזר'. נוכחות החברה בקמפוס של מכון ויצמן למדע תיצור עבור החברה גישה לחדשנות ישראלית חסרת-תקדים, ותאפשר למדענים ישראליים ליהנות מגישה ישירה ליכולותיה של 'פייזר' בתחום פיתוח התרופות".

בזכות הקורנה הרבה התעוררו לשקר לגבי האקלים ועל ריסוסים של כימיקלים בשמיים. גם במקרה הזה, ויקיפדיה היא מקור נח למצוא את הא׳גנדה הממסדית לגבי זה.

התחממות עולמית ויקיפדיה

התחממות עולמית (התחממות גלובלית) היא העלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ. תהליך זה החל בהדרגה כתוצאה מהמהפכה התעשייתית,[1] והוא מתרחש בקצב חסר תקדים

שינוי אקלים ויקיפדיה:
 שינוי אקלים הוא שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ, כתוצאה משינויים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.

שנים טוחנים לנו את המח על כך ש 97% מהמדענים  טוענים שהתנהגות בני האדם הם המקור לשינוי האקלים הקיצוניים. 

אני עם ה-97 אחוז : 

שלא יבלבלו אתכם עם חצאי עובדות וסילופים: רוב מוחץ של מדעני האקלים הפעילים אכן משוכנעים שהאדם אחראי לרוב שינוי האקלים הנצפה ב-150 השנים האחרונות.

המאמר הזה הוא מתוך אתר, "זווית: סוכנות ידיעות למדע ולסביבה":
מי אנחנו?
זווית הוקמה כדי לענות על הצורך הגדל של הקהל הרחב בידע שנמצא ברשותם של מדענים וחוקרות בקהילה האקדמית בישראל, ועל הדרישה שהידע הזה יועבר בצורה מעניינת, פשוטה להבנה ואמינה. כל התכנים שמפורסמים באתר עוברים עריכה מדעית מדוקדקת ומותאמים למי שאינם מדענים אבל רוצים לדעת יותר על הדברים שמתרחשים סביבם.
היו״ר הוא פרופ׳ רון מילוא
רון מילוא (נולד ב-11 בפברואר 1975) הוא פרופסור במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. לשעבר יושב ראש הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית. בין שלל תפקידיו, משמש בהתנדבות גם כיו"ר ועדת מקצוע מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך.

בפוסט למה אנחנו נותנים לסטטיסטיקות לנהל לנו את החיים?, אפשר למצוא דרכים למצוא את השקרים בסטטיסטיקות. אחת מהן היא לבדוק מהיכן הגיעו הנתונים.

אפשר למצוא קצת הרחבה על הנושא בכתבה מאתר מידה, המיתוס השקרי על 97% מהמדענים וההתחממות הגלובלית:

״על מה בדיוק מסכימים החוקרים שמדברים על "שינוי אקלים"? והאם הסכמה גורפת כזו אכן קיימת? כשכולם יודעים לומר ש"כולם אומרים כך", זה הזמן להתחיל לשאול שאלות״

לסיום עוד דוגמא קלסית, מה הממסד אומר על פיגועי 11 בספטמבר, ויקיפדיה:
״החוטפים הטיסו שניים מהמטוסים, טיסה 175 של יונייטד איירליינס וטיסה 11 של אמריקן איירליינס, וריסקו אותם בכוונה במגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבעיר ניו יורק. הפגיעה במגדל הדרומי הועברה בשידור חי לעיני מיליוני צופים ברחבי העולם,[3] כך גם קריסתם של המגדלים, אשר קרסו בתוך שעתיים״.
״ארצות הברית הטילה מיד את האחריות לפיגועים על ארגון אל-קאעידה, אך רק בשנת 2004 לקח מנהיג הארגון, אוסאמה בן לאדן, אחריות על ביצוע הפיגועים, לאחר שלוש שנים של הכחשה.״

מה הממסד אומר על תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר, ויקיפדיה:

״...טענות מרכזיות של המצדדים בקונספירציה הן: מגדלי התאומים קרסו כתוצאה ממטעני נפץ ולא על ידי פגיעת המטוסים...״
הגרסה הרשמית
״...על פי החקירה ההנדסית, בנייני מרכז הסחר העולמי קרסו בעקבות הנזק שנגרם בפגיעה עצמה, והתחממות השלד המתכתי החזק של המבנים, בעקבות שריפת מכלי הדלק של מטוסי הבואינג הגדולים...״

אני לא מומחית בדלק מטוסים, אבל האופן בו נפלו המגדלים, ובנוסף מגדל 7, כבר מרגיש מוזר. גם העובדה שרק מצלמה אחת הצליחה לצלם את המטוס שפגע בפנטגון, באחד המבנים שאמור להיות בין השמורים בעולם. מלא שאלות עם תשובות רשמיות לא מספקות.

ללמוד על הנושא מויקיפדיה, ממש לא ממולץ, אלא אם כן רוצים ללמוד איזה מידע הממסד משחרר לציבור, ואיך חושב הציבור התמים, שחושב שזה מקור מהימן ללמוד ממנו.

זהו מידע חשוב בפני עצמו, והויקיפדיה זה אחלה אתר להשתמש בו למטרה הזו.


מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה.

בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
אפשר לפנות אלי לשאלות, הערות והארות בערוץ הטלגרם
למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר

תודה



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

40. מי חושב שהסיפור על הכוזרים שהתגיירו נכון?

28. מהן מצוות בני נח? חלק ב׳ מה המקור למצוות?

39. כמה שווה נזיד עדשים? [איך מתרגמים ׳עיף׳ לאנגלית?]