2. למה אנחנו נותנים לסטטיסטיקות לנהל לנו את החיים?

למה אנחנו נותנים לסטטיסטיקות לנהל לנו את החיים?

׳מסע שאלות, סיבוב שני׳. בלוג של שאלות, התשובות הן בגדר לכאורה בלבד.

״בעולם שבו כמות המידע העצומה הולכת וגדלה, נודעת חשיבות רבה לקבלת החלטות מושכלת על סמך ניתוח נתונים מדויק ומקיף. תורת הסטטיסטיקה עוסקת בדיוק בנושא זה, ומשמשת מקבלי החלטות במוסדות פיננסיים, תעשיית ההי-טק, מוסדות ממשלתיים, מחקר רפואי, ובמקומות רבים נוספים״.

ציטוט מתוך ׳ברוכים הבאים לחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה׳

 סטטיסטיקה נחשבת למדע מדויק, והיא משפיעה בהמון מובנים על חיינו, מבריאות הגוף והנפש עד אידיאולוגיות כלכלה ופוליטיקה.

מהשנים הראשונות של חיינו, מקטלגים אותנו לפי אחוזים. כל הורה שביקר בטיפת חלב, בטח שמע על עקומות ואחוזוני גדילה.

לדוקטור אפי, מהאתר ׳דוקטור אפי, האתר המקיף בישראל לרפואת ילדים׳,  יש הרבה מה להגיד עליהם. עקומות ואחוזי גדילה בילדים – למה לשים לב?:

״אני ממש אמביוולנטי לכל הנושא של עקומות גדילה ואחוזונים.

מצד אחד, זהו כלי בסיסי וחשוב שבידיים נכונות יכול לעזור בזיהוי סימנים מוקדמים חשובים לשלל מצבים רפואיים בילדים.

מאידך, השימוש בעקומות והשיח על אחוזונים הפך להיות כמעט המרכז של המפגש בטיפת החלב. וכך, במקום לצאת מהמפגש עם המלצות חשובות שיכולות לתרום לבריאותו של התינוק, האמא יוצאת וזוכרת מידע מיותר לחלוטין בנוסח "האחות אמרה שהוא ירד במשקל מאחוזון 57 ל-43". מה זה אומר? כשלעצמו כלום״.

נעזרים בסטטיסטיקה כדי להשפיע על הדעות הפוליטיות שלנו.

Don't Buy Into The Gender Pay Gap Myth

But the White House and others who promote the myth are manipulating statistics in a way to convince women that they are the victims of systematic societal discrimination, and, therefore, stand to benefit from further government action. Using the statistic that women make 78 cents on the dollar as evidence of rampant discrimination has been debunked over and over again.

תרגום חובבני שלי: אבל הבית הלבן ואחרים שמקדמים את המיתוס [הבדלי שכר בין המינים] , מתמרנים סטטיסטיקות בדרך לשכנע נשים שהן קורבנות של אפליה חברתית שיטתי. ולכן במצב להרוויח מעוד פעילות ממשלתית. הם משתמשים בסטטיסטיקה שהופרכה שוב ושוב, שנשים מרוויחות 78 סנט לדולר כהוכחה לאפילה מתפשטת.

Women’s groups and politicians, including Former Secretary of State Hillary Clinton, continue to tell women they are making almost a quarter less than men and use this statistic to call for legislation enacting further government intervention in employer and employee relationships, such as the Paycheck Fairness Act.

תרגום שלי: קבוצות נשים ופוליטיקאים, כולל מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון, ממשיכים להגיד לנשים שהן מרוויחות כמעט רבע פחות מגבר, ומשתמשים בסטטיסטיקות כדי לקרוא לעוד חקיקות שנותנות עוד חוקי ממשלתיים, המתערבים ביחסים בין מעסיק, למועסק [נשמע טוב יותר עובד], כמו החוק של הגינות משכורות

הסטטיסטיקה נחשבת למדע מדויק, ועדיין הציטוט הכי מפורסם על עליה, ושיעלה ראשון באתרי החיפוש הוא:

״יש 3 סוגיים של שקרים: שקרים , שקרים ארורים, וסטטיסטיקות״

יע אפילו ספר עם הכותרת המבטיחה, ׳איך לשקר עם סטטיסטיקה׳. ספר קצר וקליל עם איורים שמאוד עוזרים להבין, וגם הומוריסטים לעיתים. למי ששולט באנגלית יש אפשרות לקרוא בחינם אונליין, מאוד מומלץ. הנה קישור לעותק PDF 
How to Lie with Statistics

הוא נכתב לפני 66 שנים, אך אקטואלי ביותר גם להיום. שני ציטוטים מתוך הבלוג נסיכת המדעים:
״כאשר סטטיסטיקאי אומר לכם על תרגיל הטעיה סטטיסטי כלשהו כי זה “תרגיל מהספר”, הוא מתכוון לספר הזה״.

״למרות ההתקדמות הרבה בתחום הסטטיסטיקה בשנים שעברו מאז יציאתו לאור, תחום ההונאה בעזרת סטטיסטיקה לא התפתח באותו קצב. רוב ההונאות נעשות בעזרת אותן טכניקות המתוארות בספר״.

לפני כמה שנים ניתקלתי בדוגמא איך אפשר לשחק עם התודעה שלנו בעזרת סטטיסטיקה, בהתאם לרצון של הכותב.

כותרת מתוך האתר הספריה של רפואה הלאומית בארצות הברית National Library of Medicine:

 Smoking in late pregnancy is linked to lower IQ in offspring

תרגום חובבני שלי: ׳עישון בסוף ההריון מקושר למנת משכל נמוכה יותר אצל הצאצאים״.

מתוך Breastfeeding vs. Formula Feeding

• It may raise your child's intelligence. Studies show breastfed babies have higher levels of cognitive function.

תרגום חובבני שלי: היא [ההנקה] יכולה להעלות את המנת משכל של הילד. מחקרים מראים שהיא מעלה את ההפתחות הקוגניטיבית.

במקרה של עישון היה זה מוזר לכתוב שלעומת עישון, חוסר עישון מעלה את המנת משכל. לא לעשן זה הברירת מחדל שלנו, אז העישון מוריד את האינטילנציה. לעומת זאת משום מה הם בוחרים לכתוב שהנקה מעלה את המנת משכל לעומת תרכובת מזון לתינוקות. מדויק היה יותר להגיד כהפורמולות שמשמשות כתחליף חלב, מורידות את האינטליגנציה.

בפרק האחרון של הספר, ׳איך לדבר חזרה לסטטיסטיקה׳, הוא מסביר איך להתמודד עם כל המידע שמציף אותנו.

“Not all the statistical information that you may come upon can be tested with the sureness of chemical analysis or of what goes on in an assayer’s laboratory. But you can prod the stuff with five simple questions, and by finding the answers avoid learning a remarkable lot that isn’t so.”

תרגום חובבני שלי: ״לא כל מידע סטטיסטי שתתקל בו, אפשר להבדק עם הוודאות של בדיקה כימית, או כמו בדיקת מעבדה. אבל אתה יכול לבחון את הדברים, עם 5 שאלות פשוטות, ועל ידי מציאת התשובות להמנע מללמוד המון דברים שהם אינם כך״

אלו הן חמשת השאלות.
1. מי אמר?
2. איך הוא יודע?
3. מה חסר?
4. האם מישהו שינה את הנושא?
5. האם זה הגיוני?

נשמע מסובך, אולי קצת, אבל עדיין אפשרי.
לפוסט הזה בחרתי להשתמש בדוגמא איך משתמשים בסטטיסטיקה כדי למכור יותר חיתולים רב פעמיים.

הורים מבולבלים, רוצים לבדוק מתי כדאי להפסיק חיתולים, הם פונים להורים שלהם ומקבלים תשובות שונות. האינטרנט מוצף מידע, אז הם מחליטים לבדוק גורם יותר מוסמך. גורם מקצועי. רפואי.

הם מנויים לקופת חולים כללית, והולכים קבוע לטיפת חלב, אך במקום לחכות לתור הבא, הם מחליטים לבדוק את האתר שלהם.

גמילה מחיתולים: הזמן היבש

מהפיסקה הראשונה הם מקבלים את הרושם שמדובר בנושא חשוב ביותר ואפילו דיי מלחיץ. 

״הורים רבים מחכים בקוצר רוח לשלב הגמילה מחיתולים, הן מטעמים כלכליים (חיסכון בטיטולים יקרים) והן מטעמי נוחות, אולם מבחינת הפעוט מדובר בתהליך מורכב המשלב בשלות פיזיולוגית עם תהליך פסיכולוגי״.

בגדול ההמלצה היא שעדיף לחכות לגיל שנתיים.

מועד הגמילה הוא מאוד אינדיבידואלי, אולם החל מגיל שנתיים יש לתינוק יכולת פיזיולוגית וקוגניטיבית שמאפשרת לו להיגמל.

הם גם טוענים שאין יכולת גופנית לפני גיל שנה ולוקח כחצי שנה עד שנה להגיע לשליטה מלאה.

12-0 חודשים - בפרק הזמן הזה חווה התינוק התפתחות קוגניטיבית ולשונית שבסופה הוא מסוגל לקשר בין סיבה לתוצאה. מהבחינה הרגשית מתפתחת אצלו היכולת ליהנות ממחמאות ומשבחים. בגיל הזה אין לתינוק יכולת לשלוט על הסוגרים.

עכשיו זה הזמן של ההורים לבדוק מהן התשובות ל-5 השאלות, ״ועל ידי מציאת התשובות להמנע מללמוד המון דברים שהם אינם כך״

1. מי אמר.
מקור ראשון קופת חולים. מה יכול להיות מוסמך ממי שמעסיק את האחות מטיפת חלב.

2. איך הוא יודע
אין קישורים למחקרים.

3. מה חסר?
קישורים למקרים ואמינות.
בימינו זאת לא בעיה, אבל כן מועיל לשלוט בעוד שפה מעבר לעברית. במקרה שלי אנגלית.
באתר חיפוש, הקלדתי toilet training research, והגעתי למאמר באתר שנקרא parenting science
The science of toilet training: What research tells us about timing
Based on existing studies, more medical problems have been linked with initiating training later (after 24 months) than earlier (before 24 months).
תרגום חובבני שלי: מבוסס על מחקרים קיימים, יותר בעיות רפואיות קושרו עם התחלת גמילה מחיתולים מאוחרת יותר (24 חודשים), מאשר מוקדם יותר (לפני 24 חודשים)
עוד משם:

In many parts of the non-Western world, it’s traditional for children to begin toilet training during infancy. How does this work? You can read the details in this Parenting Science article, but the quick version is this: Families learn to communicate successfully about the timing of elimination. When a baby needs to void, the parent holds the infant over an appropriate receptacle, and gives the signal for the baby to proceed.
תרגום חובבני שלי: בחלקים רבים הלאמ מערביים בעולם, זאת מסורת להתחיל עם הילדים אימון לשרותים במשך בינקות. איך זה עובד?... הגרסה הקצרה היא: משפחות לומדות לתקשר בהצלחה לגבי הזמנים של ההתפנות. כאשר הילד צריך להתרוקן, ההורים מחזיקים את התינוק מעל כלי קיבול, ונותנים סימן לתינוק להתחיל.
לשיטה הטבעית קוראים ׳בלי חיתולים׳, ׳שיטת הקשב׳, או פשוט גידול תינוקות בלי חיתולים ויקיפדיה:
גידול תינוקות בלי חיתולים הוא שיטה שבה המטפלים בתינוק משתמשים במודעות לזמנים קבועים, באינטואיציה ובתקשורת עם התינוק כדי לסייע לו להתפנות מצרכיו שלא בתוך חיתול, אלא במקום מתאים אחר (שירותים, סיר וכו'). המונח המקובל באנגלית הוא Elimination Communication, ובעברית משתמשים מיישמי השיטה במונחים "בלי חיתולים", "שיטת הקשב" או "שיטת חיתולס".

גם במקרה הזה, הידע באנגלית דיי עוזר, כי הדף באנגלית, מוסיף עובדה מעניינת. Elimination communication:
Conventional potty training advice is based on late 1990s research by Thomas Berry Brazelton, who introduced the "readiness approach". He writes that "widespread acceptance of readiness and independent toileting have since been supported by clinical experience and resulted in agreement that a child should be ready to participate in toilet training at approximately 18 months of age and be trained completely by 2 or 3 years old." He argues that trying to toilet train before this age could be coercive and therefore psychologically damaging.[4] Brazelton acknowledges that elimination communication is both possible and desirable, but he believes it is difficult to perform in Western society. In particular he cites a mother's return to work as an obstacle to elimination communication. He also argues that parents should not be made to feel guilty if they cannot communicate with their babies in this way.[5] His neutrality on the subject has been questioned since he has worked as a consultant for Procter & Gamble, manufacturer of Pampers diapers, including appearing in a Pampers commercial.[6]
תרגום חובבני שלי: עצות מקובלות לגמילה מחיתולים מבוססים על מחקר של תומאס ברי ברזלטון, משנות ה- 90 המאוחרות, שהציג את הגישה של ׳סימני מוכנות׳. הוא כותב ש״הסכמה רווחת של מוכנות ועצמאות ללכת לשירותים, מאז נתמכו על ידי מחקרים קליניים, והביאו להסכמה, שילד צריך להיות מוכן להשתתף בגמילה מחיתולים בעקך בגל 18 חודשים, ולהיות לגמרי גמול עד גיל שנתיים או שלוש״ הוא טוען שלנסות לגמול לםני כן יגול ליצור נזק פסיכולוגי. ברסלטון מודה שהדרך ׳בלי חיתולים׳ היא גם אפשרית וגם רצויה, אבל הוא מאמין שזה קשה לבצע בחברה מערבית. במיוחד הוא מצטט אמא חוזרת לעבודה כמכשול ל׳בלי חיתולים׳. הוא גם טען שלא צריך לגרום להורים להרגיש אשמים שהם לא יכולים לתקשר עם התינוקות בדרך הזו. הנטרליות הוטלה בספק מאחר שהוא עבד כיועץ עבור.... פמפרס ואיפלו הופיע בפרסומות שלהם״
כאשר מחפשים מתי לגמול מחיתולים בגוגל, האתר של קופת חולים כללית עולה כאפשרות שניה. אפשרות ראשונה, השמורה בוודאי למי שמטיב לשלם, הייתה שמורה לפמפרס. חיפוש בגוגל פמפרס קופת חולים כללית, מגלה שיש בינהם שיתוף פעולה.
שת"פ בין פמפרס ושירותי בריאות כללית
בנוסף, לקוחות הכללית יקבלו בדיוור ישיר ערכה המשותפת לפמפרס ולכללית הכוללת קלטות, קופון לרכישת פמפרס, חומרים העוסקים בטיפול בתינוק בחודשיו הראשונים ועוד. היקף ההשקעה מוערך בכ-5 מיליון שקל.

התשובות לשלושת השאלות הראשונות מספיקות בשביל להבין שלא כל כך כדאי לסמוך על קופת חולים כללית, והמחקרים שהיא מייצגת. עדיין למען הפוסט אענה גם 2 השאלות האחרונות

4. האם מישהו שינה את הנושא.
כן. ברזלטון מודה שזה לא יותר בריא לילד, אפילו להפך, אבל זה יותר נוח להורה המודרני, ולדעתו זה מה שחשוב.

5. האם זה הגיוני?
חיתולים חד-פעמיים הם מוצר מאוד חדש יחסית. התרחקות האדם מן הטבע והמהפכה התעשייתית השכיחה את הדרך הטבעית לטפל בילדים. פעם לא היו חיתולים חד פעמיים, אז היה מקובל לגמול הרבה לפני. פעם לא היו חיתולים בכלל, אז הסתדרו עם מש שיש. הגיוני שהגוף שלנו בנוי לתפקד בלי חיתולים. הגיוני שהשימוש בחיתולים יכול לשבש את היכולת הזאת, כמו שיש סיכוי גדול שבקבוק ישבש יכולת הנקה לאמא, ויכולת יניקה לתינוק.

מתוך פרק ההקדמה:

“So it is with much that you read and hear. Averages and relationships and trends and graphs are not always what they seem. There may be more in them than meets the eye, and there may be a good deal less.
The secret language of statistics, so appealing in a fact-minded culture, is employed to sensationalize, inflate, confuse, and oversimplify. Statistical methods and statistical terms are necessary in reporting the mass data of social and economic trends, business conditions, “opinion” polls, the census. But without writers who use the words with honesty and understanding and readers who know what they mean, the result can only be semantic nonsense.

תרגום חובבני שלי: ככה זה עם רוב מה שאתה קורא ושומע. ממוצע ויחסים ומגמות וגרפים הם לא תמיד כמו שהם נראים. יכול להיות שאין חלק גדול .
השפה הסודית של סטטיסטיקות, כל כך מושכת בתרבות של מחשבה עובדתית, משתמשים בה לעורר רושם רב, לנפח, לבלבל ולפשט יתר על המידה. שיטות סטטיסטיות ותנאים סטטיסטיים הם חיוניים לדווח את המידע הרחב של מגמות חברתיות וכלכליות, תנאים עסקיים, סקרי ׳דע׳, המפקד אוכלוסין. אבל בלי כותבים שמשתמשים במים ביושרה והבנה וקוראים שיודעים למה הם מתכוונים, התוצאות יכולות להיות שטויות סמנטיות. 

לסטטיסטיקות יש משקל כבד בחיים המודרניים. זה היה ככה כבר המון שנים, אבל בשנתיים האחרונות זה כבר לגמרי שליטה. רופאים עם ניסיון של עשרות שנים, מוגדרים כהזוים, כי הביעו דעה שונה. במקבל מסעדן שלמד לצייר גרפים, נחשב למקור מהיימן.
בספר הוא נותן דוגמא לעוד מגפה מדומיינת.

מתוך פרק 3:

“A remarkable instance of this came out in connection with a test of a polio vaccine a few years ago. It appeared to be an impressively large-scale experiment as medical ones go: 450 children were vaccinated in a community and 680 were left unvaccinated, as controls. Shortly thereafter the community was visited by an epidemic. Not one of the vaccinated children contracted a recognizable case of polio.

Neither did any of the controls. What the experimenters had overlooked or not understood in setting up their project was the low incidence of paralytic polio. At the usual rate, only two cases would have been expected in a group this size, and so the test was doomed from the start to have no meaning. Something like fifteen to twenty-five times this many children would have been needed to obtain an answer signifying anything.”

תרגום חובבני שלי: דוגמא מצוינת של זה, יוצאת בקשר עם הבדיקות של חסיון הפוליו לפני כמה שנים. זה נראה כמו מחקר מרשים, גדול מיימדים כמו שמחקרים רפואיים נעשים: 450 ילדים חוסנו בקהילה, ו- 680 הושארו לא מחוסנים כביקורת. קצת אחרי זה מגפה ביקרה את הקהילה. אף אחד מהילדים המחוסנים לא נדבק במקרה של פוליו מזוהה.
גם אף אחד מהקבוצת הביקורת. מה שהחוקרים פיספסו, או לא הבינו כאשר הגדירו את הפרויקט היה המקרים המועטים של פוליו משתק. בקצב הרגיל, רק שני מקרים יהיו מצופים בקבוצה בגודל כזה, ולכן המבחן היה נידון מההתחלה להיות חסר משמעות. משהו כמו 15-25 יותר ילדים היה צריך להגיע לתשובה עם משמעותיות למשהו.

מתוך פרק 7:

“You may have heard the discouraging news that 1952 was the worst polio year in medical history. This conclusion was based on what might seem all the evidence anyone could ask for: There were far more cases reported in that year than ever before.

But when experts went back of these figures they found a few things that were more encouraging. One was that there were so many children at the most susceptible ages in 1952 that cases were bound to be at a record number if the rate remained level. Another was that a general consciousness of polio was leading to more frequent diag nosis and recording of mild cases. Finally, there was ar increased financial incentive, there being more polio insurance and more aid available from the National Foundation for Infantile Paralysis. All this threw considerable doubt on the notion that polio had reached a new high, and the total number of deaths confirmed the doubt.

תרגום חובבני שלי: בטח שמעתם את החדשות המייאשות ש 1952 הייתה שנת הפוליו הכי קשה בהיסטוריה הרפואית. המסקנה הזאת מבוססת על מה שנראה כמו כל הראיות שמישהו יכול לבקש: היו הרבה יותר מקרים מדווחים באותה שנה מאשר איי פעם.

אך כאשר מומחים חזרו למספרים, הם מצאו כמה דברים שהיו יותר מעודדים. אחד היה שהיו כל כך הרבה ילדים בגיל הכי רגיש ב- 1952 שהמקרים היו חייבים להיות בשיאים אם הקצב היה נשאר דומה. אחר היה שהמודעות הכללית לפוליו, הובילה ליותר אבחונים ורישום של מקרים. לבסוף, הייתה עליה בתמריץ כספי, היו יותר ביטוחיו פוליו, ויותר סיוע זמין לקרן הלאומית לשיתוק תינוק. כל אלו הטילו ספק רב על התפיזה שפוליו הגיע לשיאים חדשים, והסכום הכולל של המים מאשר את הספק.

יצא שבמהלך כתיבת הפוסט התפרסם על מקרה פוליו בישראל, האם הכותרות יצליחו לעורר את אותו הפחד כמו לפני 70 שנה, או כמו בתקופת הקורונה.

ב 2015 ביל גייטס כלל את הספר ברשימת ההמלצות שלו לקריאה על חוף הים.
Beach reading (and more)
A few books you might enjoy when the weather gets warm.

A useful introduction to the use of statistics, and a helpful refresher for anyone who is already well versed in it.
תרגום חובבני שלי: ״מבוא מוביל לשימוש בסטטיסטיקות, ומרענן מועיל לכל מי שכבר בקיא בו היטב״

ביל גייטס, איש עסקים שהתקשורת אוהבת מאוד לראיין על נושאים רפואיים, למרות שאין לו שום רקע מקצועי הקשור לגוף האדם.

אסיים עם עם עוד קטע מפרק הפתיחה, בו הסופר מסביר מהי מטרת הספר:

“This book is a sort of primer in ways to use statistics to deceive. It may seem altogether too much like a manual for swindlers. Perhaps I can justify it in the manner of the retired burglar whose published reminiscences amounted to a graduate course in how to pick a lock and muffle a footfall: The crooks already know these tricks; honest men must learn them in self-defense.
תרגום חובבני שלי: הספר הזה הוא סוג של ספר לימוד למתחילים לדרכים להשתמש בסטטיסטיקות לרמות. זה יכול להראות בסך הכל כמדריך לנוכלים. אולי אני יכול להצדיק את כמו באופן שגנב שפרש ומפרסם זכרונות המסתכם לקורס לתואר באיך לבחור מנעול ולטשטש עקבות: הרמאים כבר יודעים את הטריקים; אנשים ישרים צריכים ללמוד אותם כהגנה עצמית.

נראה שביל גייטס מציע ללמוד איך לשקר, והסופר בעצם מציע איך להגן על עצמנו מפני אנשים כמו ביל גייטס. 
ככה בכל מקרה אני מבינה את זה

מסע שאלות, סיבוב שני. כל התשובות הן לכאורה.

בבלוג הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.

אפשר לפנות אלי לשאלות, הערות והארות בערוץ הטלגרם
https://t.me/masasheelot/9

למי שאין, יכול למצוא עדכונים על פוסטים חדשים בטוויטר

https://twitter.com/rakefetshoelet

תודה