רשומות

יומן 26 אוקטובר

 עצירה לקחת נשימה  עצירה הכרחית. היא התחילה את הבלוג מאוחר בלילה של ה 7 לאוקטובר. היא ידעה שהיא תודה לעצמה . היא ידעה שהיא תתבאס אם לא. אז היא כתבה כמה משפטים שעלו לה, ופירסמה. רק אחרי זה היא קלטה שבלילה בין 6 ל 7 באוקטובר משהו גרם לה לבדוק כמה זמן היא לא פירסמה פוסט. המשהו הזה שיודע להזיז עניינים. בגלל הפרשי השעות זה יצא כנראה כשהתחיל הבלגן.  זה לא שהיא לא כתבה, היא כתבה המון. וזה הוביל אותה להמון תובנות. אבל כבר לא הרגישה צורך לפרסם אותן. היא הופתעה קלות שהפוסט האחרון פורסם בחודש האחרון של שנה שעברה.  היא לא שמה לב לזמן שחלף. אבל כן, זה בעצם הרגיש ארוך. להתחיל את הכל מהתחלה. סיבוב שלישי  לקח לה זמן לקבל את זה, כי הרגיש לה מוקדם מדי. אז היא המשיכה לכתוב, וזה לקח אותה עוד יותר אחורה, לעבור על דברים שהיא כתבה לפני יותר מעשור זה הוביל אותה לרעיון חדש. לא רק שאלות וקישורים  אלא איך היא מגיעה אליהם, איך היא לומדת ומחפשת מידע, איך הגיעה בכלל לשאלות היא רצתה לשלב אותם יחד.  ׳יומן מסעות שלובים׳  זה השם שעלה לה לפרויקט החדש. ירד לה לגמרי הדחף לפרסם מידע, והיא לקחה את הזמן לסדר את מחשבותיה. הרב

יומן 25 אוקטובר

נטרליות איתנו, או נגדנו. בהרבה מקרים של מחלוקות פוליטיות קשות, ולעיתים אלימות, לאנשים קשה להיות ניטרלים, וקשה להבין אנשים שבוחרים בנטרליות.  נטרלים כי הם לא מרגישים צורך לקבוע עמדה, כי הם גם ככה לא מבינים מה הולך שם, והשכירות מתקרבת וגם חשבון חשמל. כאלה שבוחרים לא לקחת צד, כי הם מודעים לכך שהמידע מסולף גם ככה, ושמאחורי הקלעים אין ממש צדדים. אנשים שלא מתיימרים לדעת מה נכון או לא. או מי שסתם לא רוצה לא לקחת חלק מהטירוף.   ניטרליות. מקור בפני עצמו לעצבים לא נעימים עד מסוכנים.  אתה איתנו או נגדנו, אין באמצע. הבעיה היא שה׳איתנו׳ השונים מתפצלים לעוד הרבה מחלוקות פוליטיות קשות ולעיתים אלימות. גם שם זה ׳איתנו, או נגדנו׳, אין אמצע. אמצע גם נשמע לי כפתרון לא משהו.  אני לא רוצה להיות באמצע של מחלוקת שמובילה לכאוס מעדיפה להתייחס לזה אחרת. לא אמצע. בחוץ. מרגיש לי ניסוח יותר מדויק בשבילי. אני בחוץ. אני אוהבת לקרוא. אני אוהבת ללמוד. זה הוביל אותי למקומות רעים, רעים להחריד. זה הוביל אותי גם למקומות טובים   נפלאים ומאוד מפתיעים.  יש הרבה כאב כעס שנאה בעולם. בלבול פחדים. חוסר שקט. ללמוד על זה יכול להעצי

יומן 24 אוקטובר

  מקור ראשון  השלט בערבית שנתלה לפני הטבח: "הדרך לירושלים רצופה בדם"  23/10/23 האויב מעלה בכל הזדמנות את הר הבית על ראש שמחתו. מוחמד דף למשל, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הרצח, התבטא כך במוצאי שמחת תורה: "הזהרנו את האויב בעבר", הוא אמר. "הם טימאו את אל־אקצה ופגעו במורביטאת. הזעם של אל־אקצה התפוצץ היום, ופעילינו הצבאיים יגרמו לאויב להבין שעבר זמנו". בעוד שצה"ל העניק למבצע את השם הנבוב, חסר המשמעות והתוכן "חרבות ברזל", בחמאס כינו אותו ישר ולעניין – "טופאן אל־אקצה" – מבול אל־אקצה. המציאות איננה כתמול שלשום. צעדים שעד בוקר שמחת תורה נתפסו כלא ייתכנו בדורנו נחשבים לפתע הכרחיים. כשהאויב חוטף את אזרחינו ומסמן את הר הבית כיעדו המרכזי – זה הזמן לשנות את הכללים ולהחליט על מתן חופש גישה ליהודים, וגם חופש פולחן . ייתכן שזה הנשק היעיל ביותר נגד האויב, נשק שמעולם לא נוסה.   לא עוד תשעה שערים למוסלמים ואחד לכל השאר, שבקושי פתוח, אלא שוויון מוחלט בתנאים; לא עוד משגיחים שתפקידם לוודא שיהודים לא ימלמלו במתחם. "מומחי הביטחון" שהביאו אותנו עד ל

יומן 23 אוקטובר

 עם חברים כאלה, מי צריך אויבים 2023 ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות 13/10/23 היום ה-11 למלחמה | "זה קו אדום": מלך ירדן מתנגד לכניסת פליטים פלסטינים לממלכה 17/10/23 נשיא מצרים מאיים: "הרעיון של עקירת פלסטינים לסיני - גרירת מצרים למלחמה עם ישראל" 18/10/23 1938 ציטוט מהספר  The Jewish Choice: Unity or Anti-Semitism  by Michael Laitman Adding to the disgrace of the Evian Conference was the active participation of some of the most prominent Jews in America in discouraging the exodus of Austrian and German Jews. Sol Bloom, an Orthodox Jew who served as the chairman of the House Committee on Foreign Affairs was chosen by “the Roosevelt administration … as a U.S. delegate to its sham refugee conference in Evian, France, in 1938, and to its equally farcical refugee conference in Bermuda five years later [discussed later in this chapter].” [433] Sol Bloom, however, was not the only Jew who avoided any action in favor of the Jewish refugees in

יומן 22 אוקטובר

 לפחות 22 7/10/23 מד"א: לפחות 22 הרוגים במתקפה מעזה  - וואלה 2:31 ל פחות 22 הרוגים בישראל; אחד מהם איש מד"א  - ויינט 3:08 12/10/23 Israel Gaza: US death toll after Hamas attack jumps to 22 At least 22  American citizens are confirmed to have died after Hamas launched its deadly attack on Israel, the US state department has said. מניין הגופות של חיזבאללה: 22 הרוגים בשבועיים   22/10/23 עד כה התירו בארגון השיעי לפרסם שמות של 22 הרוגים מאז תחילת המלחמה לפני שבועיים אפשר להגיד שזה כמעט כמו ׳לפחות 22׳ אותיות ומספרים תאריכים, זה חלק מהעניין בקורנה 33 היה חזק האם 11 יופיע במערכה הבאה של ההצגה? זהו. לא נכנסת לזה יותר. במשך היום קיבלתי השראה שאולי זה יהיה הנושא להיום, אבל לא רציתי להכנס לזה.  הרבה מתעסקים עם המשמעויות. יש הרבה מה ללמוד וזה עוזר להביו יותר טוב מסרים נסתרים. אני לא כל כך בקטע. לא בגלל שאני חושבת שזה לא נכון. ממש לא. אני גם חושבת שזה חשוב לחשוף דברים כאלה.     אני שמה לב שמשתמשים בזה, וזה מרתק. אני גם לא מזלזלת בכוח של זה. להפך. בדיוק בגלל זה אני לא מתעמקת בזה. קשה להסביר

יומן 21 אוקטובר

 חיים מה מבדיל בין בעלי החיים לבין בני אדם חיים. יש מי שטוען שלבני אדם יש נשמה ולחיות אין. מה זה אומר בכלל יש נשמה או אין נשמה?  כולם באופן פלאי נושמים מהרגע שנולדים, מולדים או בוקעים. החיים הם פלא. נס. כמו לבני אדם, גם לחיות יש רגשות הן יכולות להשמוח, להתעצב, לכעס, ולהתאכזב ללמד להתפתח וגם להתאבל. הקטע שכמה שהן יכולות להיות אכזריות, לא נראה לי זה מתקרב למה שבני אדם מסוגלים לבצע. הוכחות אפשר למצוא בספרי היסטוריה, או כל יום בחדשות.  אחרים טוענים שיש להם נשמה אבל שונה ונחותה יותר אם באמת יש דבר כזה נשמה, ויש סגנון שונה של נשמות, יש סיכוי שלכול סגנון יש היחידות והחשיבות שלו.  האם לבני האדם יש את היכולת מי יותר טוב או ראוי? בני אדם כמו חיות נלחמים על שטח מחיה ומרעה ומקורות מים. כמוהם יש להם רצון בצאצאים. מה שונה? אינטיליגנציה? מדוע בני אדם מתיימרים לדעת לקבוע. האם יש מספיק ידע? לחיות יש חושים לקלוט שינויים שבני אדם מפספסים בגדול  איך הציפורים יודעות מתי ולאן לנדוד? אולי זה הרבה יותר מסובך מסתם חוש טבעי.  לעומת זאת אדם שידוע כבעל אייקיו הכי גבוה אמר: ."שני דברים הם אינסופיים: היקום והט

יומן 20 אוקטובר

תמונה
 ''השולט בהר הבית שולט בירושלים, השולט בירושלים שולט על הארץ כולה''.  הסיבה שחילוני כמוני נאבק על הר הבית  10/05/23 תום ניסני הוא מנכ"ל עמותת "בידינו למען הר הבית" וחבר פרויקט הניצחון הישראלי על הר הבית עמד בית המקדש ששימש מרכז השלטון של מדינת יהודה, המדינה היהודית הריבונית העתיקה. מלבד היותו מרכז לפולחן דתי, בית המקדש שימש גם כמרכז רעיוני, ואף המרכז המשפטי, שבו ישבה הרשות השופטת - הסנהדרין או בשם אחר בית הדין הגדול – שהיווה מעין בית המשפט העליון של ימינו. בית המקדש שימש גם כמרכז תיירותי ומסחרי והיווה מוקד של גאווה והשראה ליהודים. אחד מגדולי המשוררים בהיסטוריה של העם היהודי, אורי צבי גרינברג, הגדיר את היחס להר הבית באופן הנכון ביותר. אצ"ג, לא אדם דתי, שלח כבר בשנת 1950 ברכת שנה חדשה לחבריו והוסיף: ''שנת עלייה להר הבית''. מאוחר יותר כתב: ''השולט בהר הבית שולט בירושלים, השולט בירושלים שולט על הארץ כולה''.  גם אני עצמי לא מגיע מבית גידול דתי, ולכאורה באמת תמוה: מה לי ולהר הבית? התשובה היא שההר חשוב היסטורית ולאומית יותר מ